שאלה: כאשר יש עיקול על דירה עקב תביעה אזרחת מה הדין עם בעל הדירה המעוקלת זוכה במשפט או נפסק על תשלום קטן מערך הדירה המעוקלת כיצד ואם הוא מפוצה ?

תשובה: אם בעל הדירה זוכה במשפט ניתן לדרוש פיצויים במידה שיש נזק מוכח שנגרם עקב העיקול.

אם הצד השני זוכה איני רואה מקום לדרישת פיצוי. במהלך המשפט אולם ניתן לבקש המרת העיקול מדירה לנכס אחר (רכב למשל).

שאלה: שלום.. אני קצין משטרה ויש מספר שוטרים תחת פיקודי. אחד השוטרים שוחח עם אביו שגם הוא קצין משטרה והוא, האבא, כתב מכתב תלונה למפכ"ל על תיפקודי והתעמרותי בבנו כשהמכתב רצוף שקרים שניתן להוכיחם. האב חתום על המכתב ולא הבן. האם אני, כקצין משטרה יכול להגיש תביעת דיבה כנגד האב, או הבן..?? העובדה שכל המעורבים אנשי משטרה- מאפשרת הגשת תביעה?? אודה לתשובה לשכלול מעשי.

תשובה:

עקרונית ניתן להגיש תביעה. הסעיפים הרלבנטיים מתוך חוק לשון הרע הם :

.   במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:

(תיקון מס' 1) תשכ"ז-1967

(1)  הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור בסעיף 3;

מיום 14.8.1967

תיקון מס' 1

מיום 14.8.1967 עמ' 133 ()

(1) הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור בסעיף 3;

 (2)  היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;

(3)  הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר;

(4)  הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;

(5)  הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע –

(א)   כבעל דין, כבא כוחו של בעל-דין או כעד בישיבה פומבית של דיון כאמור בסעיף 13(5), ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21, או

(ב)   כאדם שענינו משמש נושא לחקירה, כבא כוחו של אדם כזה או כעד בישיבה פומבית של ועדת חקירה כאמור בסעיף 13(6), או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;

(6)  הפרסום היה בקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי, ובמידה שהדבר כרוך בבקורת כזאת – הבעת דעה על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה יצירה או פעולה;

(7)  הפרסום היה הבעת דעה על התנהגותו או אפיו של הנפגע בענין שבו הנאשם או הנתבע ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, והפרסום היה מוצדק על ידי היותו ממונה כאמור;

(תיקון מס' 2)
תשל"ט-1979

(8)  הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה; ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה.

מיום 29.3.1979

תיקון מס' 2

מיום 29.3.1979 בעמ' 82 ()

(8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה;

(9)   הפרסום היה דין וחשבון נכון והוגן על אסיפה פומבית או על אסיפה או ישיבה של תאגיד שלציבור היתה גישה אליה, והיה בפרסומו ענין ציבורי;

(10)        הפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן;

(תיקון מס' 1)
תשכ"ז-1967

(תיקון מס' 3)
תשמ"ד-1984

(11)        הפרסום לא היה אלא מסירת ידיעה לעורך אמצעי תקשורת או לנציגו כדי שיבחן שאלת פרסומה באמצעי התקשורת;

שאלה: אנו גרים בקומה שלישית בבית משותף. מזה למעלה משנתיים שאת מנוחתנו מטריד כלבה של השכנה מקומה 2. הכלב נמצא רוב היום והלילה במרפסת חדר השינה המקורב מאוד לחדר השינה שלנו. הרעש הוא בלתי נסבל . פנינו אליה בעבר בע"פ ובכתב באמצעות ע"ד אך ללא הועיל. הייתה תקופה רגועה יותר אך לאחרונה הנביחות הן כמעט ללא הפסק. ביום שישי בלילה אף התקשרתי למשטרה שהיפנו אותי למוקד 106 ושם גם התלוננתי אך לשוא. אני על סף התפרקות מה לעשות? אגב כשמדברים איתה היא טוענת שהכלב לא נובח ומתכוונת לזה.

תשובה: מומלץ לשגר מכתב התראה ואם זה לא עוזר להגיש תביעה בגין מטרד.

שאלה: מה צריך להוכיח כדי להראות שאכן הייתה דיבה כגון הפצת שמועה זדונית עד לרמיסת כבודו של אדם?

תשובה: לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.