לפני שאפשר לחלק את העזבון, בין אם ל ובין אם ל , יש לפרוע את חובות העזבון.
חובות שכאלה יכולים לנבוע ממעשיו של המוריש לפני פטירתו, למשל, הלוואות שלקח בימי חייו או כתוצאה מהמוות שלו, למשל מי שנפטר תוך גרימת נזק לאחר ועזבונו חויב בפיצויים.
העזבון כולל גם את פירות (הרווחים) מהנכסים הכלולים בו עד חלוקתו. אם לדוגמה כלולה בעזבון דירה מושכרת יצורף לעזבון גם שכר הדירה החודשי שהתקבל עד למועד חלוקת העזבון. באופן דומה, אם רטיבות בדירה גרמה לנזק לדירה שכנה, הוצאות התיקון יופחתו מסך העזבון.
המצווה יכול לקבוע בצוואתו שחלק מהיורשים יקבלו את חלקם בעזבון לפני סילוק החובות אשר יפרעו רק מהחלק של היורשים הנותרים, אך צריך לעשות זאת באופן מפורש וברור.
לענין חובות העזבון, במקרה שהעזבון כולל סכום כסף והמוריש הורה על חלוקת הכסף בין שלושה יורשים ומסר דירה ליורש רביעי, ישולמו חובות העזבון מתוך חלקם של שלושת היורשים מבלי לפגוע ביורש הרביעי שיקבל את הדירה.
כאשר המוריש לא הורה על חלוקת נכסי העזבון באופן ספציפי בין היורשים, יחולקו הנכסים על פי הסכם בין היורשים או על פי צו בית משפט שינתן על פי תוכנית חלוקת נכסים שיציג בפניו מנהל העזבון.
ככל האפשר, יש לשאוף לחלק את הנכסים כפי שהם ולא למכרם, אולם כאשר יש נכס שלא ניתן לחלק (בשל מגבלות פיזיות, משפטיות או אחרות), הוא יימכר ליורש שיציע את המחיר הגבוה ביותר עבורו והסכום הזה ינוכה משאר חלקו בעזבון. ליורש יש זכות קדימה על קונה זר, כל עוד שהמחיר שהציע היורש אינו פחות ממחיר השוק.
אם לאחר שחולק העזבון, מתברר שהיתה טעות בשמאות ביותר משישית מהערך או שתוקן או בוטל או , אז יבוצע החזר אלא אם מי שקיבל יותר עשה זאת בתום לב והסכומים שקיבל כבר לא בידו.
