החוק מבחין בין דמי שכירות מוגנים עבור דירת מגורים, ובין דמי שכירות מוגנים עבור עסק, וקובע מגבלות שונות לכל אחד מהם.

דמי שכירות מוגנים בדירה
הבסיס לחישוב הוא דמי השכירות הנקובים בחוזה השכירות (לרוב, מדובר בדירות שהושכרו לפני עשרות שנים, ולכן שכר הדירה המקורי נמוך מאוד). דמי השכירות האלה מתעדכנים אחת לשנה. החוק קובע את תקרת דמי השכירות, ואוסר על בעל הבית לגבות סכומים גבוהים מהרף שנקבע בתקנות.
דייר ששילם דמי מפתח זכאי להפחתת שליש מכל עלייה בדמי השכירות במשך 15 השנים הראשונות.
על מנת שבעל הבית יהיה זכאי לתוספות השנתיות לדמי השכירות עליו למסור לדייר המוגן הודעה בכתב על העלאת דמי השכירות.
בית הדין לשכירות מוסמך לקבוע שינויים בגובה דמי השכירות.

דמי שכירות מוגנים בעסק
בית עסק מוגדר בחוק כ"כל נכס שאינו למגורים". כמו בדירות גם כאן דמי השכירות מתעדכנים אחת לשנה. החוק אוסר על בעל הבית לגבות סכומים גבוהים מהרף שנקבע בתקנות.
דייר בעסק ששילם דמי מפתח, זכאי להפחתה של רבע מכל עליה בדמי השכירות למשך 8 שנים מהיום שבו החלה השכירות.
יש לשים לב שישנם סוגי עסקים שעליהם לא חלה הגבלת דמי השכירות המוגנים ובהם: עסקי ביטוח, בנקים, עסקי ייבוא וייצוא, עסק לעבודות בניין, קולנוע, עסק המושכר לממשלה או לרשות מקומית, עסק של בעל מקצוע חופשי ועוד.